לוי נ' החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ

פסק דין

בפניי תביעת נזקי רכוש לרכב.

התובעת לא ראתה את התאונה ולטענתה בעת פריקה של בקבוקי קוקה קולה ע"י רכב של הנתבעת, נפלו ארגזים של בקבוקים ופגעו ברכבה שחנה במגרש חנייה של ביה"ס בו היא מלמדת.

הנתבעת לא הכחישה, כי אכן היה אירוע של נפילת ארגזי בקבוקים ואולם לטענתה לא נגרם לרכבה של התובעת כל נזק.

כאן המקום לומר, כי התובעת כאמור לא ראתה את התאונה והיא הוזעקה למקום ע"י השומר, שהיה עד לאירוע וסיפר לה על ההתרחשות ועל הפגיעה ברכבה. מדובר בעדות מפי השמועה שמשקלה אפסי ובנסיבות אלה היה על התובעת לעשות כל מאמץ להביא את השומר לעדות בביהמ"ש.

מדובר בעד אובייקטיבי שעדותו יכולה היתה לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים, ואולם התובעת וב"כ הסבירו, כי לא עלה בידם לאתר את השומר ולהביאו לביהמ"ש.

מאחר והאירוע עצמו של נפילת הסחורה לא הוכחש, נשאלת השאלה האם הוכיחה התובעת, כי נגרם נזק לרכבה כתוצאה ועקב אירוע זה (בבחינת קשר סיבתי עובדתי).

לאחר שמיעת התובעת ובעלה ונהג הנתבעת, אני נותן אמון בתביעתה של התובעת ונותן אמון, כי האירוע גרם לנזק נשוא כתב התביעה ברכבה של התובעת.

להלן נימוקיי:

1.בטופס ההודעה על התאונה (הכולל 2 דפים) וסומן מ/1, תיארה התובעת את המקרה כדלקמן: "הנהג מרכב המשאית התהפך עם עגלה ועליה משטחים של קוקה-קולה שנפלו על הרכב שלי, הרכב שלי עמד בחניה ללא תנועה, הנהג טען שהוא התהפך עם המשטח , הבקבוקים נפלו על החלק הקדמי של הרכב שלי. המשאית שייכת לחברת קוקה קולה".

כזכור, התובעת לא ראתה את האירוע והיה עליה לציין בטופס ההודעה על התאונה במפורש, כי לא היתה עדה למקרה והשומר הוא זה שתיאר בפניה את האירוע.

מכל מקום, בטופס ההודעה על התאונה שהוגש ע"י נהג הנתבעת (מסמך מ/3), הוא אינו מכחיש את עצם קיום האירוע וכך מצוין על ידו שם: "המשאית עמדה בחנייה, רמפה פתוחה, משטח הסחורה היה עקום, התחלתי להוריד את הרמפה וחלק מהסחורה נפל על הרצפה, לא פגע ברכב החונה" ובהמשך מדגיש הנהג כי "אין נזק" וכי "צד ג' מנסה לתקן את הרכב ע"ח החברה" טענה שיש לציין חמורה מאוד, שכן מכילה טענה לרמייה.

2.בעדויותיהם בביהמ"ש חזרו הצדדים על גירסתם כאשר התובעת עומדת על דעתה, כי הנהג לקח אחריות וראה הנזק אשר צולם על ידה בזמן אמת, כאשר היא אינה מבינה בכל משמעויות הפגיעה ולכן ביקשה שהנהג ידבר עם בעלה בערב.

נהגת הנתבעת מטעמו הכחיש את טענותיה וטען, כי לא היה כל נזק והוא אמר זאת לתובעת בזמן אמת.

3.הוברר, כי כמקובל באירועים מעין אלה, עבר נהג הנתבעת שימוש או תחקיר אצל קצין הביטחון של החברה וכי הרכב של התובעת צולם בפלאפון של הנהג בזמן אמת והעניין נבדק ביסודיות.

קצין הביטחון אף שוחח עם בעלה של התובעת עפ"י הנמסר בביהמ"ש.

חרף זאת לא הובא קצין הביטחון לעדות ואולם מעבר לכך כל החומר בעניינה של התובעת הכולל תמונות הרכב, חקירת האירוע, דו"ח אירוע ומסקנות קצין הביטחון כלל לא הוגש לתיק ביהמ"ש.

עוד טען הנהג, כי כאשר שוחח איתו ועם קצין הביטחון (מר יגאל) בעלה של התובעת בערב, הוא דרש סכום של 6,000 ₪ והנ"ל סירבו לכך מכל וכל.

בעלה של התובעת הכחיש טענות אלה מכל וכל.

כך העיד הנהג: "אם התובעת אומרת שבזמן אמת שהיינו במקום היא הראתה לי שיש כתמים על הרכב ויש נזק מסוים על הרכב, אני אומר שלא יכול להיות קילופים כי זה פלסטיק. התקשר אלי בעלה בערב. הוא אמר לי שאו שאני מביא 6,000 ₪ או שהוא הולך לשמאי. הוא אמר לי שהוא העריך ויש נזק ברכב. אמרתי את זה לקצין הרכב שם יגאל והוא דיבר איתו באותו רגע. יגאל אמר לו לפנות לשמאי".